Check back soon
Once posts are published, you’ll see them here.
top of page
Anchor 1
"כל הדחפים הם כוחותינו הטובים, וביניהם הדחף להתעברות - כמו התשוקה לכתוב; התשוקה לחיות בפנים, תשוקה מהבטן, מהשפה, מהדם. לא נסרב אם יתחשק לנו, לתענוגות ההריון; שתמיד הוצג בטקסטים הקלאסיים כדרמטי, כמשהו פחוּת או מקולל. (...) ללדת זה לא לאבד, גם לא להתרבות. זה להוסיף לחיים הכלליים עוד אחר." (הלן סיקסו, מתוך "צחוקה של המדוזה". תרגמה מיכל הראל)
זוהי אנתולוגיה מתעדכנת של שירה ופרוזה נשית, העוסקת בנושאים הבאים:
הריון, לידה, טיפול בתינוקות, טיפולי פוריות, דיכאון אחרי לידה, הפלה טבעית, הפסקת הריון וסוגיות נוספות הקשורות בגיל הפריון הנשי.
עוד מחשבות על ספרים והריונות, מעין פתח דבר לאנתולוגיה, אפשר לקרוא בפוסט שכתבתי.
אם ברצונך לצרף קישור ליצירה משלך את מוזמנת בשמחה רבה לפנות אליי במייל.
הריון ולידה
אנתולוגיה מתעדכנת
:מדור פרוזה
בְּרֵאשִׁית בָּרָא הָאֵל אֶת הָרוֹפְאִים וְאֶת
בֵּית הַחוֹלִים אֲשֶׁר בְּרוֹם הַהַר
תִּמְרוֹת בֵּטוֹן וְעַמּוּדֵי מַתֶּכֶת חֲלוּלִים
אַרְבַּע מִטּוֹת בְּחֶדֶר
וְרוּחַ יָם מֵעַל מַבְהִיל
שְׁתֵּי צִפֳּרִים רָפוֹת נֶעֱתָקוֹת מֵאֲדָנֵי הַחַלּוֹנוֹת
איריס אליה כהן היא סופרת ומשוררת, כלת פרס היצירה (רוה"מ) 2015, וכלת פרס שרת התרבות 2012 עבור ספרה: 'מכתוב' (הקיבוץ המאוחד 2011) . מועמדת לפרס ספיר 2013 עבור ספרה 'דושינקא, נשמה' (הקיבוץ המאוחד 2013). 'גלבי' הוא ספר הפרוזה השלישי שלה (ידיעות ספרים 2016). שירים מתוך 'שחרחורת' ספר שיריה הראשון, פורסמו בבמות רבות ותורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית.
חָלְפוּ כְּבָר שֵׁשׁ שָׁנִים, אוּלַי הִגִּיעַ
הַזְּמַן לִכְתֹּב דְּבַר־מָה עַל הַלֵּדָה.
רַכִּים־רַכִּים יָרְדוּ מֵהָרָקִיעַ
גְּשָׁמִים מְעֹרָבִים בְּשֶׁלֶג דַּק.
אנה הרמן היא משוררת ושותפה במערכת כתב העת "הו!" בעריכת דורי מנור. ספרה הראשון "חד קרן" יצא לאור בשנת 2002 (הקיבוץ המאוחד), וספר שיריה השני "ספר הרפואות הפשוטות" יצא לאור בשנת 2006 (הקיבוץ המאוחד). בשנת 2007 זכתה בפרס ראש הממשלה ליצירה.
כשמדובר בווינסנט קשה לי להחליט במה להסתכל, באיזה חלק של גופו להביט כדי לראות אותו באמת ולהחליט מי הוא. יש ימים שהוא נכנס לכיתה שלי, מחברת, ספר ועט בידיו, ואני רואה רק את אצבעותיו הלבנות על מפרקיהן המחודדים. בימים אחרים, כשאני עומדת ליד הלוח, הוא תולה בי את עיני הברזל הכחולות שלו, התחומות בקמטי צחוק אפרפרים, ואני לא רואה דבר מלבד מבטו.
דורית שילה היא ד"ר לספרות, מבקרת ספרות ומתרגמת. מפרסמת בקביעות ביקורות ספרים למוסף "ספרים" של עיתון "הארץ". סיפורים קצרים פרי עטה התפרסמו, בין השאר, במוסף "תרבות וספרות" של עיתון "הארץ" ובכתב העת "הו!".הרומן "חיבוק גדול" מאתרומן גארי (אמיל אז'אר) יראה אור בתרגומה בהוצאת "עם עובד" במהלך 2016 .
כּוּלָּנוּ מִתְנַקְזִים אֵלַיִיךְ:
יָפִים וּכְעוּרִים, כְּפוּפִים
וּזְקוּפֵי קוֹמָה, עַתִּיקִים כְּדַפִּים מִתְפּוֹרְרִים
וּטְרִיִּים כַּחֲלוֹם. שִבְרוֹנוֹת לִיבֵּנוּ
ורְגַעֶינוּ הַמְּאוּשָּׁרִים
נִמְשָׁכִים בְּחוּטִים אֲרוּכִּים
מיה טבת דיין היא משוררת, סופרת ומרצה להינדואיזם. בעלת תואר דוקטור בהינדואיזם ובשירה סנסקריטית. ספרה הראשון, "אלף שנים לחכות" יצא לאור בשנת 2011 (כנרת, זמורה-ביתן) וספרה השני "ויהי ערב, ויהי תוהו" יצא לאור בשנת 2015 (פרדס) וזכה בציון לשבח מטעם פרס קוגל לספרות יפה בשנת 2016.
Anchor 2
Anchor 3
Anchor 4
:מדור שירה
:נוספו לאחרונה
תָּאֳרִי לָך, לַחָשתַ לִי אָז,
בְּעוֹד חודש יִשְׁכַּב בֵּינֵינוּ תִּינוֹק.
נָנוּחַ עַל אוֹתָם מצעים
נתנגב באותן מגבות
הַקִּירוֹת יַעַמְדוּ באותם מְקוֹמוֹת
וְרַק הַבֶּטֶן הַגְּדוֹלָה שֶׁלָּך תִּתְפּוֹצֵץ כְּמוֹ זיקוּקי דינוּר
עדי פלד-שריג היא אם לשני בנים ובת, נשואה, מתגוררת בקיבוץ חולדה.
דולה ומנחת קבוצות, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך, כותבת בעיקר על נשיות ואימהות.
Anchor 5
: ועוד
:רשימות אישיות
:סיפורת על הריון ולידה
Anchor 6
אחרי כמה ימים הם הפסיקו לטלפן ולבקר ונשארנו לבד. התינוק, הוא ואני. עכשיו כבר איני מעניינת אותם יותר, את קרובינו שחזרו למסלול חייהם. הייתי הלומה כשהגיעו לבית החולים ולביתנו בשבוע הראשון, לא התפעלתי במיוחד מההצגות שלהם, מהציונים שהם נתנו ליילוד. ידעתי שהוא מכוער, שערו השחור הפליא אותי, פניו נראו לי קרפדיות, בוהות באוויר בנקודה לא ברורה ובכיו חוצני.
ריקי כהן היא עורכת, משוררת וסופרת. ספר שירים ראשון, ערמה מלוכלכת בכל חדר", יצא בהוצאת ספרא ב2014. קובץ סיפורים דיגיטלי בעריכתה, "אצלכם זה בוכה" יצא ב"בוקסילה" ב2014. האנתולוגיה לשירה וצילום בעריכתה, "את לא נולדת אשה" יצא בהוצאת מרום תרבות ישראלית ב2016. עובדת בקידום גופים ובעלי מקצוע ברשת.
גליה אבן חן
איריס אליה כהן
יעל נאמן
לאה איני
אביטל ז'נט קשת
אלאונורה לב
: ספרי שיחות עם נשים
Anchor 7
הַאֻמְנָם בְּתוֹכִי פְּנִימָה
עָמֹק עָמֹק פְּנִימָה
מִתְרַקֶּם, וּמַבְשִׁיל, וְגָמֵל
וּמִצֶּמַח אֶצְבָּעוֹת זְעִירוֹת
אֹשֶׁר
אֶחָד
שָׁׁלֵם?
לאה נאור היא פזמונאית, סופרת, מתרגמת ותסריטאית. ספרה הראשון "ימים מלאים" (מחברות לספרות) ראה אור בשנת 1963 ונכתב לאחר לידת בתה הבכורה, ענת. בשנת 1999 יצאה לאור מהדורה נוספת של הספר, בהוצאת מילוא. הספר נסרק במלואו והועלה לרשת. להלן מספר שירים מתוכו, כל היתר - בלחיצה על "להמשך קריאה", יש לגלול לתחתית הדף.
Anchor 8
נועה ברקת
תמר מור סלע
הַבַּיִת אֵינֶנּוּ מוּתְאָם לִילַדִים
בֵּין סִדְקֵי הַקִּירוֹת מִתְפַּרְשִׂים סִרְפָּדִים
הַדְּלָתוֹת חֲסֵרוֹת, חֲדָרִים
מַגְלִידִים
הַבַּיִת אֵינֶנּוּ מַתְאִים יְלָדִים
הילה אהרן בריק היא בעלת תואר שני בספרות עברית ותעודת עורכת לשונית מאונ' תל-אביב. ספרה הראשון "תיקונים קטנים" ובו תרגומים לשירי מרגרט אטווד, יצא לאור בשנת 2012 (אבן חושן, בתמיכת מפעל קסת). שירים ותרגומי שירה נוספים פורסמו בבמות שונות, ביניהן כתבי העת "הליקון", "כרמל", אנתולוגיית "אדומה" ועוד.
Anchor 9
בין החורף לקיץ הזה רציתי תינוק משל עצמי, למדתי לנהוג והתאמנתי בלהאמין בדברים מחדש. הכל התחיל להיות מחזורי מדי. בחגים, במוספי העיתונים, בתהפוכות מזג האוויר. מלאכת הבאת תינוק לעולם, כמו גם מלאכת הנהיגה נראו לי לסירוגין כחופש בהתגלמותו וכדרך לחורבן המוחלט.
אני יצור פרימיטיבי במובן של השפעת השמש עליי. בימים בין החורף לקיץ הזה זכרתי שהקיץ יכול להביא איתו תקווה ולב פועם, כאלה שהחורף לקח, יחד עם האשפה שהתגוללה ברחוב.
Anchor 10
דפנה ברשילון, בת 36, מתגוררת בראשון לציון. סיפורים קצרים פרי עטה התפרסמו בבמות שונות, בין השאר באנתולוגיה "מחזור 95" (דרור לנפש), אסופה ספרותית שיצאה לאור במלאת 18 שנים לרצח רבין.
אַחֲרֵי שֶׁיָּלַדְתִּי אוֹתָךְ
אָכַלְתִּי אֲרוּחַת בֹּקֶר בְּבֵית הַחוֹלִים
בַּהֲסָבָה מְשֻׁנָּה עַל כִּסֵּא קָרִיר
טָעַמְתִּי מַעֲדַן חָלָב מָתוֹק
וְאָבִיךְ צִלְצֵל לִי, שֶׁאַתְּ מְשַׁהֶקֶת
כֹּה קְטַנָּה וְיַשְׁנוּנִית הָיִית בְּהִוָּלְדֵךְ,
Anchor 11
עוֹשִׂים אַהֲבָה. הַנֶּפֶשׁ פּוֹתַחַת רַגְלַים.
הַחוֹל טוֹמֵן גַּרְגְּרִים שְׁקֵטִים בְּעֹמֶק הָאֹפֶק.
אֲנִי עוֹלָה וְתוֹפַחַת.
עוֹד מְעַט יָגִיחַ מִמֶּנִּי עֻבָּר חֲסַר מִלָּה.
בשנת 2014 (פרדס). ספר שיריה השני, "אני רוצה להראות לך הרים וגבעות" (פרדס), בעריכתה של אגי משעול, עומד לראות אור בקרוב.
Anchor 12
עד כמה אדם בוחר היכן יתגורר? פעם ענתה לי על השאלה הזו חסידת סאטמר שקבעה: "את חיפשת את בני-ברק, חיפשת קדושה. מה את חושבת, שאת קובעת איפה תקני דירה? זה רק הקב“ה מחליט איפה תגורי, ואת, שהיו לך זכויות, עושה.“
הגעתי לבני-ברק כחילונית, יום לפני צום כיפור. הייתי שוב בהריון, הריון שלישי רצוף, חודש תשיעי. משכתי את הסוף, מצווה על המובילים לאסוף עוד ארגזים אחרונים.
הֶחְדַּרְתְּ רַעַל מָתוֹק אֵל כָּל תָּא בְּגוּפִי
הַמִּשְׁתּוֹקֵק לִשְׁאוֹף אֶת נִיחוֹחַ רַקָּתֵךְ
נְשִׁימָה אַחֵר נְשִׁימָה
מְתִיקוּת אַחֵר מְתִיקוּת
עַד תְּלוּת מֻחְלֶטֶת, כָּעֵת
Anchor 13
Anchor 14
הגומל! הרופא אמר לאחות שעמדה ליד מיטת הטיפולים. היא צריכה להגיד הגומל!
ואל הגוף השוכב במיטה אמר:
נדיר מאוד המקרה שלך. מאוד נדיר. סיכוי של אחד למיליונים. בעלך שאל אותי אם זה קרה מהדיקור, מהשאיבה. מוקדם להגיד. אולי יש לך בעיית קרישה, אולי סיבוך, סיבוכים יש, וכל מי שעושָה את הטיפולים האלה יודעת מראש.
Anchor 15
בְּרִיסִים רְטֻבִּים הִתְיַשַּׁבְתִּי לִכְתֹּב דּוּ"חַ זֶה:
תִּינוֹקוֹת נוֹלָדִים לְאִמָּהוֹת לֹא שְׂמֵחוֹת.
זֶה נִסְתָּר יוֹתֵר מִנְּטִישַׁת אָבוֹת.
Anchor 16
אַתְּ נֶאֱחַזת בַּקַּשׁ, לְבַדֵּךְ
כְּשֶׁהַתִּינוֹק שֶׁלָּךְ מַחֲלִיק חָמִים וְלַח
וְהַסְּפִירָה מַתְחִילָה
קָרוּ לָךְ דְּבָרִים שֶׁאַתְּ לֹא מְבִינָה,
נִשְׁמִי עָמֹק,
כְּדַאי שֶׁהַשְּׁלִיָּה תֵּצֵא לְאַט
נועה ברקת היא עורכת ספרים, בעלת הוצאת "אדמה", עוסקת בייעוץ ביוגרפי ובעריכת סיפורי חיים.
אֲנִי אֲגַדֵּל אֶת הַיַּלְדָּה שֶׁלִּי
כמוֹ שֶׁמְּגַדְּלִים שְׁתִיל מָרִיחוּאָנָה
בַּגִּנָּה שֶׁל הַהוֹרִים
שֶׁאַחַת מֵהֶם מוֹרָה
וְהַשֵּׁנִי יֵשׁ לוֹ מַכלֶת
וְלֹא נִשְׁאָר לָהֶם מַסְפִּיק זְמַן
סיוון שיקנאג'י היא משוררת, סופרת ותסריטאית בוגרת מכללת מנשר לאמנות. ספר שיריה הראשון, "מאין לך אהבת החורף הזו" (פרדס) יצא לאור בשנת 2015. קדמו לו שני ספרי ילדים שכתבה: "תיבת נוח" (2013) ו"השף פקיניו" (2015).
Anchor 17
Anchor 18
עֻבָּר בֶּן 4 חֳדָשִׁים.
מִפּוּי עַל־קוֹלִי.
מְדִידוֹת אׂרֶך ורוׂחַב.
רָאִיתִי אֶת הִתְחַבְּרוּתוֹ אֵלַי
כְּהִתְחַבְּרוּת קוׁסְמוׁנָאוּט לָחֲלָלִית הַאֵם.
נעמי הר ירוק גרינברג היא משוררת, עורכת, ציירת ומלחינה, מבקרת אמנות ושירה. הקימה הוצאת ספרים עצמאית במסגרתה הוציאה לאור שלושה ספרי שירה ואמנות, האחרון מביניהם היה אנתולוגיה בנושא ההתנתקות. בעלת תשובה.
Anchor 19
Anchor 20
שׁוּב לִטְמוֹן זְקִיקֵי סִיכּוּי נִרעַדִים
בּרִירִית הַרֶגֶֹש
הַמְצוּלֶקֶת
דינה אדלשטיין היא ילידת 1963, אם לבן, נשואה, עובדת בהייטק ומתגוררת בתל-מונד. לימודים: המדרשה לאמנות.
Anchor 21
בְּלֵדוֹתַי הִתְחַמַּשְׁתִּי בִּילָדַי
יָרִיתִי אֶת כֻּלָּם
בִּצְרָחוֹת חַדּוֹת כְּחַנָּה בְּשִׁילֹה.
בְּלֵדוֹתַי
פָּגַשְׁתִּי אֶת בְּנוֹתַי
וּבָנַי
שושנה ויג היא עורכת, משוררת וסופרת, מנהלת את הוצאת "פיוטית". אמא לחמישה ילדים, סבתא לשלושה נכדים. אחות שכולה לאחיה טוביה פיינגולד ז"ל שנהרג בתאונת אימונים בבלוזה, 5.8.1974. השיר "בלידותיי" הופק לטקס יום הזיכרון.
Anchor 22
בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָּנִים
וְתִתְעַצְּבִי כְּשֶׁבִּזְרוֹעוֹתַיִךְ עוֹלֵל בִּטְנֵךְ
וְלֹא תּוּכְלִי לְשֵׂאתוֹ עוֹד,
תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים וְכֹחֵךְ תָּשׁ
הַמַּשָּׂא כָּבֵד, נַפְשֵׁךְ רְצוּצָה
לְאַלְפֵי שְׁבָרִים
לאה צבי (דובז'ינסקי) היא משוררת, סופרת, מנחת קבוצות ומאמנת אישית.
Anchor 23
כְּשֶׁנָּם הַיּוֹם, אֲנִי שׁוֹפֶכֶת אֶת הַמַּיִם מֵהָאַמְבַּטְיָה שֶׁלְּךָ, מְלֵאַת הַצַּעֲצוּעִים.
פּוֹרֶשֶׁת אֶל אֲרוֹן מִיתָתִי הָאֲרָעִי. תְּשִׁישׁוּת הִיא נֶצַח.
בְּאַמְבָּט הָעֶצֶב שֶׁלִּי, כְּרִישִׁים מְלַקְּטִים שְׁאֵרִיּוֹת מֵאֲרוּחַת הָעֶרֶב שֶׁשָּׁכַחְתִּי לְפַנּוֹת מֵהַשֻּׁלְחָן.
צַעֲצוּעַי שְׁלָדִים וַאֲנִי נֶאֱחֶזֶת בְּבֵית צַלְעוֹתֵיהֶם שֶׁלֹּא לְהִסָּחֵף אֶל יָם שֶׁל מַיִם עֲכוּרִים.
חָשׁוּךְ כָּאן. נְפִילָה רוֹדֶפֶת נְפִילָה רוֹדֶפֶת נְפִילָה.
וּלְפֶתַע, קוּר קָטָן מוֹבִיל אוֹתִי, בְּחַסְדּוֹ כִּי רַב אֶל עֵינֶיךָ,
חגית מנדרובסקי היא משורררת ששיריה התפרסמו בכתבי עת שונים, ביניהם "מאזנים", "עתון 77", "משיב הרוח" ועוד. ספר שיריה הראשון, "חמלת אשת העורב", יצא לאור בשנת 2016.
Anchor 24
עוֹד סִימָנֵי חִתּוּךְ קְלִיפַּת הַבֵּיצָה נִכָּרִים בָּךְ.
אַתְּ יָפָה. פְּלוּמָתִית כְּנוֹצָה אֲבוּדָה,
בּוֹחֶנֶת בְּפֶתַח עֵינַיִם אֶת הַקֶֹשֶת ֹשֶאַתְּ רוֹאָה:
סַפָּה מְמֻרְטֶטֶת, בַּיִת עָמֵל וְסַל כְּבִיסָה.
כשהצירים הופכים תכופים מכניסים אותי לחדר הלידה ומורים לי להתפשט וללבוש חלוק פרחוני. הכאבים הולכים ומתחזקים ואני מחזיקה חזק במסרק, ששורט נורא, ונזכרת בגוני , מדריכת הלידה. "התרכזו בכאב של היד שמחזיקה את המסרק," היא הציעה לנו, נפוחות הבטן והוורידים, "ואז יכאב פחות."
Anchor 25
במסגרת תכניתה "שיר לשירה", המשודרת מדי שבוע ברדיו "מהות החיים", מגישה הדס גלעד שעה עגולה של שירה ומוזיקה. התכנית המצורפת עוסקת כל כולה בנושא הריון ולידה. בפתח התכנית מוצגת השאלה, מדוע קשה כל כך למצוא שירה בנושא. האזנה טובה.
הדס גלעד היא משוררת, מנחת סדנאות כתיבה ושדרנית רדיו. פרסמה שני ספרים עד כה, הראשון "שיר עירום", ספר תרגומים למשוררת ההודית בת המאה ה-14, לָלָה, יצא לאור בשנת 2012 (חדקרן). ספרה השני הוא ספר שיריה הראשון, "כל אור בעצם" (פרדס) יצא לאור בשנת 2013.
Anchor 26
Anchor 27
לא אהבתי אותו כשהוא נולד.
מהיום בו דמיינתי איך הגוף הקטן שלו עף דרך החלון הפתוח אל הרחוב הקפדתי לסגור את כל החלונות בבית. מהיום בו שאלתי את עצמי אם תינוקות יכולים לעבור דרך זגוגית גם הגפתי את כל התריסים. ככה היינו שרויים באפלה. אימא צעירה ובנה הבכור. מחניק פה, סול היה אומר מדי ערב ופותח את החלונות. האור סנוור אותו, הייתי משקרת. ושותקת.
Anchor 28
הלידה של בני הבכור נראתה לי כאילו נמשכה נצח (עדיין לא ידעתי מה טומן בחובו העתיד). ברגע בו הוא הגיח לעולם הרגשתי את אצבע אלוהים. אבל עוד לפני שהבנתי מה קורה, מה עושים עם המפגש הזה, עם הבטן הריקה והלב המלא, בני הבכור גולגל בקופסת פלסטיק שקופה לאן שלוקחים תינוקות אחרי שהם נולדים, האבא העייף אמר שהוא מת מרעב והוא נוסע לקנות לו משהו לאכול ואני נשארתי במיטה. לבד. חווה בעוצמה את הצרימה בין הנס שהרגע עבר דרכי לבין החזרה הזריזה לשגרה.
בְּחִיּוּךְ וּבָאֲנָחָה עֲצוּרָה יָלַדְתִּי
אֶת שְׁלֹשֶת יְלָדַי
וְלֹא בְּעֶצֶב.
בְּכָל פַּעַם חַשְׁתִּי עַל גּוּפִי
נְשִׁימָה חַמָּה
וַאֲנִי חַסְרַת נְשִׁימָה
Anchor 29
Anchor 30
לא חשבתי שככה זה יהיה: שהלידה תהיה ארוכה כל כך, ושכל מה שחשבתי ותכננתי וקראתי יעוף מבעד לחלון ויינגף מול פני המציאות של הגוף שלי ושל מחוז האפשרויות המגביל של הרפואה המערבית, שיעשו יד אחת נגדו. לא תכננתי ללדת בבית, כי בארץ, בניגוד למקומות אחרים, זה כל כך קשה ליישום עד כדי בלתי אפשרי. אבל, רציתי להיות בשליטה על מה שקורה אתי, רציתי ללדת ולא שיילדו אותי.
מיכל כהן היא מתרגמת ספרות יפה ועיון ותלמידת מחקר בהיסטוריה דתית של העת החדשה המוקדמת.
Anchor 31
אֲנִי מְרֻכֶּזֶת בְּנוֹגִי,
כַּן הַשִּׁיר, כַּן הַכְּתִיבָה שֶׁלִּי מְקֻפָּל בָּרֶוַח שֶׁבֵּין הַשִּׁדָּה שֶׁלָּהּ
לַקִּיר, מְחַכֶּה, אוּלַי שֶׁתִּגְדַּל. אֲנַחְנוּ שָׁרוֹת, אֲנִי שָׁרָה אִתָּהּ
שִׁירִים אֲמִתִּיִּים, שִׁירִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַנְגִּינָה,
וּמַרְקִידָה אוֹתָהּ, עַל הַיָּדַיִם, עַל הַשִּׁדָּה.
Anchor 32
סערה מתקרבת. נקודה שחורה הולכת וגדלה, מתרחבת ומתפשטת, בוחשת את השמיים והופכת למערבולת המאדימה מעל הרי ירושלים. אדומה ונוראה גולשת הרוח במורד ההרים המקושתים, מתפתלת מטה-מטה בשבילים, נאספת למרגלות המרפסת שלי ומטפסת על קירות האבן הירושלמית, דרך בית השכנים עם הגינה הקטנה, שמגודרת בעצי תפוז ננסיים ומלונת פלסטיק אפורה לכלבה הזערורית שלהם, זואי, שנובחת מזה שעות בזנב מתוח ובאוזניים זקורות.
שרית אלקון היא ילידת 1973, נשואה בשנית +2+כלבלב. פרסמה רומן בשם "פיסות חיים" (הוצאת מעריב) וכן סיפורים קצרים בכתב העת "בגלל", ובכתב העת "פטל".
שביל של חלב
מכוון ת'תועים,
מלבי לכיוון טבורי.
מאדים את פני,
ומתחת לבגד -
מרטיב ומלבין את עורי.
תמר לזר היא סופרת ומורה לספרות ותנ"ך. ספרה הראשון, "זיכרונות של עץ", יצא לאור ב-2012 בידיעות ספרים. ספרה השני, "מצילות", צפוי לצאת בהוצאה עצמית בתחילת 2017. השיר "שביל החלב" נלקח מתוך ממחזור של שלושה שירי הנקה. את שני השירים הנוספים ניתן לקרוא בהמשך אותו דף: "שיר פרידה" ו-"תחליף חלב".
Anchor 33
Anchor 34
אוּלַי הִכִּיתָ אֶת הָאִישׁ הַמֵיצֵר
וְזָרַעְתָּ אוֹתוֹ בּחוֹלוֹתַי לָנֶצַח.
אַחַר מִהַרְתָּ לַנוּס מֵאַרְצְךָ שֶׁלֹּא רִחֲמָה עוֹד
אֶל יָדַיִם מְיַלְּדוֹת
וַתְּחַיֶּיןָ.
Anchor 35
מדוע חזר הכתוב ושנה "וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי" ?
למדנו , מיני דמי חיים יש בנשים וכולם מחיים הם:
בְּדָמַיִךְ– אלה הם דמי הלידה.
חֲיִי– שאלו הם החיים: בלידה, בדם, בקול הבכי וחיכוך עצמות האגן הנפתח,
חיכוך הנשמות המעורות זו, נשמתך ונשמת בתך בקרבך
גילה קן היא רבה רפורמית פמיניסטית, מלמדת בתי מדרש על הריון ולידה (יחד עם דולות ומיילדות ונשים) ועורכת טקסים סביב הריונות והפלות.
זה היה יום חמישי בערב, בבית הקפה, אחרי העבודה. סוף השבוע התחיל והיו להם המון תוכניות הם אפילו לא היו עייפים מדי. הם היו שמחים. אבא הזמין אספרסו וסודה ואימא התלבטה מה להזמין אבל בגלל שהיא ידעה שבמבינו לא אוהב קפה, היא שתתה רק מים.
במבינו היה עובר כמו כל עוברים. הוא היה בן 11 שבועות והיו לו כבר רגליים וידיים זעירות, ראש גדול וגוף קטן. הוא ידע שהוא לא כ"כ יפה ובטח לא פוטוגני, אבל זה לא היה אכפת לו, כי הוא הרגיש שיופי זה לא מה שחשוב.
גליה מצגר היא ילידת 1970. נולדה וגדלה בקיבוץ אפיקים. נשואה ואימא לבת ובן. בוגרת תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני באבטחת איכות ואמינות מהטכניון. סיפורים קצרים פרי עטה התפרסמו ב"אפיריון", "מאזניים", "מסמרים", "עיתון 77" ו"גג".
Anchor 36
Anchor 37
מָה שֶׁנּוֹלַד
הוּא שֶׁבָּחַר לְהִתְקַיֵּם
הוּא שֶׁהָיָה שָׁלֵם
לְהָגִיחַ
נעמה יונג היא סופרת ילדים ומשוררת, בעלת תואר .B.A בספרות אנגלית וצרפתית מהאוניברסיטה העברית, ו-.M.A בעיתונאות מאוניברסיטת .N.Y.U. ספר שיריה הראשון, "הווים" (פדרס) יצא לאור בשנת 2015.
Anchor 38
כשהוא חזר הביתה, שמעתי את הציפורים מתעוררות. ישנתי שינה רעה, והתהפכתי הרבה. מבעד לשינה ראיתי את אור השחר בתריס, ואת האור שהדליק בסלון. כשנכנס לתוך המיטה היה נדמה לי שהוא מחייך אלי, או לעצמו. התהפכתי אליו ונישקתי את שתי עיניו, והרגשתי את המתיקות של שבת בבוקר מתמזגת בשנתי. אבל אחר כך המשכתי להתהפך יותר מדי, כנראה, והוא לקח את השמיכה שלו ועבר לחדר השני. כשקמתי בבוקר ראיתי רק את הדלת הסגורה עד אחרי הצהריים.
הגר ינאי היא סופרת, מתרגמת, עורכת, מבקרת ספרים ומנחת סדנאות כתיבה. ב-2008 זכתה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. כתבה חמישה ספרים, וושניים מספריה "הלווייתן מבבל"(כתר) וספר ההמשך, "המים שבין העולמות"(כתר), זכו בפרס גפן. ספרה השני, "מכונת הנצח של אלכס"(כתר) היה מועמד לפרס "ספיר" לשנת 2006.
Anchor 39
ילדים לא היו לנו.
מי שמחפש סוף טוב, לא ימצא אותו כאן. שלום.
1.
איך שעלינו על המסלול הזה של הרופאים, ידענו שאנחנו הולכים להפסיד. זאת היתה הבעיה שלנו. היינו תבוסתנים, נעדרנו רוח לחימה.
הפרופסור, שמלשכתו יצאנו בארבע וארבעים אחר הצהריים, רופא האמת, היה החמישי. גם אליו הגענו בעקבות הצלבת המלצות שהעידו פה אחד כי מדובר ברופא
שהוא גם פרופסור וראש מחלקה, אבל לא רק . הוא גם בן אדם שאכפת לו באמת
Anchor 40
זוּג עֵינֵיךָ הַפְּעוּרוֹת
מַבִּיט בִּי
כִּפְעִיָּה אַחַת גְּדוֹלָה
תַּלְתַּלֵי כֶּסֶף
רַכִּים
מֶשִׁי עַל לֶחְיִי
דורית ויסמן היא משוררת, מתרגמת ועורכת, ממייסדי מקום לשירה ב"לב העיר" בירושלים, מנחת סדנאות לכתיבה יוצרת ומפגשי שיר. ויסמן זכתה בפרסים ספרותיים רבים, ביניהם פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול לשנת 2003, פרס יהודה עמיחי לשירה באותה שנה ופרס אקו"ם ליצירה המוגשת בעילום שם לשנת 2005.
Anchor 41
"מתוקה, חכמה, מקסימה, נהדרת..."
המלים שזמזמה טפטפו באוזן קטיפה זעירה. פרצוף האפרסק שעל כתפה נטה קלות, ומזווית עינה, שמשום מה היתה לחה, ראתה כיצד נאבקת התינוקת בת-הבקושי-שבוע שלה עם חלומותיה. הגבות הסמויות התרוממו וחיוך מיימי שטף את הפנים. לפעמים הצטמררו התווים והפה התקמט בבכי, משמיע גרגורים ונהמות ואת היבב המציקני הזה של הרעב.
Anchor 42
יָמִים רַבִּים נִשְׁאַב לֶשֶׁד חַי מִתוֹךְ גוּפִי הַשָּׁלֵם.
בַּלֵילוֹת נָעָה הַחֲשֵׁכָה בְּתוֹךְ בִּטְנִי, יְחִידוֹת הַזְּמַן
הִתְמַלְּאוּ חֲרִישִׁית.
גֹדֶל נִסְתָּר כּוֹפֶה הָיָה אֶת עַצְמוֹ לִחְיוֹת
וּמַחֲשֶׁה.
דנה אמיר היא פסיכולוגית-קלינית, פסיכואנליטיקאית, משוררת וחוקרת ספרות, מרצה בכירה באוניברסיטת חיפה וראש מסלול הדוקטורט הבין-תחומי בפסיכואנליזה. מחברת שני ספרי עיון וכן שישה ספרי שירה. ספרה האחרון שיצא לאור היה "קריעה" (אבן חושן, 2016). זכתה בפרס הארצי לשירה ע"ש רון אדלר (1993) , בפרס בהט לספר עיון מקורי (2006), בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2012), בפרס אקו"ם ע"ש נתן אלתרמן (2013ׂ), וכן בשלושה פרסים בינלאומיים על כתיבה פסיכואנליטית עיונית.
Anchor 43
עִם הַסֵּפֶר בֵּין רַגְלַי כְּשֶׁבַּעֲרִיסַת הַלַּיְלָה טוֹב
יָדִי אוֹחֶזֶת לְהָנִיעַ אֶת גַּלְגַּלֶּיהָ אָחוֹרָה וְקָדִימָה
לְהָפְכָהּ לְבֵית מַרְגּוֹעַ לְשָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת לְפָחוֹת
תַּחַת אוֹר חַלָּשׁ מְאוֹד אֲנִי קוֹרֵאת שִׁירָה
מיטל נסים היא משוררת, עורכת ומורה לספרות. עד כה פרסמה שני ספרי שירה "פרובינציאלית" (פרדס 2012) ו-"מורה עובדת קבלן" (פרדס 2016). משנת 2006 משמשת נסים עורכת בכתבי עת ספרותיים.
Anchor 44
אִמָּא מְיַחֶלֶת לִבְּנָהּ שֶׁישָׁן
שֶׁישָׁן שֶׁישָׁן
לָיְלָה שָׁלֵם שֶׁישָׁן
שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת רצופות שֶׁישָׁן
שֵׁשׁ שָׁעוֹת שֶׁישָׁן
שֶׁישָׁן
מייקי תדמור היא משוררת, תושבת קיבוץ בית ניר שבדרום ואמא לשלושה ילדים: הראל, נעמה ואלון/ ספר שיריה, "זה עומד על קצה הלשון" (רשפים), ראה אור בשנת 1995 בעריכת פסח מילין ז"ל. בשנים האחרונות מפרסמת את שיריה בבלוג, בפייסבוק ובטוויטר.
Anchor 45
חֻפְשַׁת לֵידָה לְלֹא יַלְדָּה,
צָרִיךְ לַהֲרֹג אֶת הַזְּמַן,
וְאֵיזֶה כֵּיף לְךָ,
כָּךְ אוֹמְרִים כֻּלָּם,
לְטַיֵּל וְלִקְנוֹת לְלֹא עֲגָלָה, וּלְלֹא מַפְרִיעִים.
ענת פש מתגוררת בפתח תקוה, יוצרת, כותבת ומאפסנת במגירת הטראומות: מילים, משפטים והגיגים. בעלת תואר ראשון בחינוך, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ובעיצומם של לימודי תואר שני במכון ללימודי תרפיות בדוד ילין, במגמת ביבליותרפיה. תומכת ומלווה
נשים העוברות טיפולי פוריות ואובדן הריון. אם לשמונה: מאומצת אחת, מהרחם שניים וחמישה מלאכים בשמיים.
Anchor 46
פַּחַד אַיָּלָה תּוֹקֵף וּמַרְדִּימֵךָ
כִּבְאַחַת
תֵּכֶף יִתְקֹף הַנָּחָשׁ וְסַכִּין תּוּנַף
הַחֲתָךְ יִהְיֶה פָּשׁוּט אֹדֶם בֶּטֶן יִתְגּוֹלֵל
כְּלֵי הַדָּם לֹא יִפָּגְעוּ
שלומית נעים נאור היא אשת חינוך ותוכן ופעילה פמיניסטית, עורכת בכתב העת "משיב הרוח" ומתרגמת. בוגרת המסלול לכתיבה יוצרת באוניברסיטת בן גוריון. מתגוררת בירושלים עם בן זוגה ושתי בנותיהם. ספרה הראשון "אין לדבר סוף" (פרדס) ראה אור ב-2016.
Anchor 47
חֲתוּלָתִי הַמְלֵאָה
מִשְׁתַּטַּחַת עַל בִּטְנֵי הָעֲרֻמָּה
עֻבָּרִים נָעִים בֵּין בִּטְנִי
לְבִטְנָהּ
אגי משעול נחשבת למשוררת הישראלית המרכזית, האהובה והבולטת של ימינו. ספריה זוכים לפופולריות רבה, האחרון שבהם, "מלאך החדר" (הקיבוץ המאוחד) יצא לאור ב-2015. אגי משעול מלמדת במסלול לכתיבה של אוניברסיטת תל אביב, מנהלת את בית-הספר לשירה של "הליקון", ומנחה סדנאות כתיבה במסגרות שונות. ב-2014 קיבלה תואר ד"ר לשם כבוד מטעם אונ' תל-אביב
Anchor 48
הבעיה היא שלא תירגלו אותך בזה. לא תירגלו אותי בזה. לא תירגלת-תירגלתי את זה. תירגלו אותך בעצור. תירגלת עצור. ציות. תירגלתי מאוד ביסודיות לעשות מה שאומרים לי. איש קטן ברמזור, איש קטן בטופס, איש קטן בספר -חשבון, אומרים לך. תקשיבי. תעשי. הקף בעיגול. סמן בקו. אל תשקלי דעת או דעה או מה דעתך. תתרגלי לא להחליט. לא לבד. אף פעם לא לבד. לא להחליט לבד. לא על דעת עצמך. דעת עצמך לא מוסמכת, אל תסמכי עליה.
Anchor 49
ישן בעריסה, אוזניו כרויות
קרעי זיכרונות שוחים ומשתכשכים
בלא רוח או תשישות,
של ימים בהם עורו ושערו ציפיה לגשם,
אל מול פרישת שמיים מלאה תכולה
ורמז קל שבקלים למתיקות אביב
ים המאירי היא תרפיסטית באמנות ואוצרת אמנות, עיתונאית וכותבת סיפורים ושירים. יצירות פרי עטה התפרסמו במבחר כתבי עת ובעיקר ב"שבו".
Anchor 50
ודווקא אז, כשהיא כל כך לא מיוחדת, היא מקבלת כל כך הרבה תשומת לב. פתאום כולן מזדהות אתה ושואלות שאלות ונותנות עצות וגם הם מתעניינים ותוקעים מבטים כאלה עמוקים ופתאום היא ממש חלק מהמין האנושי. ובאופן מפתיע היא אפילו מרוצה מזה ומרגישה שייכת וכולן מבינות אותה והיא מבינה את כולן וגם כשהיא מרגישה לבד היא יודעת שגם זה כתוב בספר ובעוד שלושה שבועות בדיוק זה אמור לעבור. שלושה שבועות אחר כך היא מרגישה נפלא וכולם אומרים לה שהיא נראית נפלא ושתמיד טוב שתהיה בהיריון והיא נראית קצת אחרת וכבר כמעט שכחה את מי שהייתה ועדיין אין לה מושג מה הולך להיות ולאן זה לוקח אותה. עכשיו היא כבר לא בידיים שלה.
יעל צבעוני היא יוצרת במילים ובחיים. מחברת הספר "אחרי סוף הסיפור" (צבעונים), מייסדת ומנחה "מבעד למילים - בית ספר לכתיבה יצירתית", בעלת MA בספרות בתכנית לכתיבה יוצרת.
Anchor 51
עידית אומרת: "הרי לך משפט שלא עומד במבחן הזמן - כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, והאומללות, כל אחת בדרכה". והיא מפרשת: "קודם כל, מה זאת בכלל משפחה? עם כל החד הוריֹות, והחד מיניּות, וכל זוג שלישי שמתגרש. משפחה זה כבר מזמן לא אבא, אמא וילדים. וחוץ מזה, היום אף אחת לא תתאבד בגלל זוגיות גרועה".
להט הדיבור כבה באחת. היא ממלמלת: "אולי בגלל-", ואני משלימה בלב את המילים שלעולם לא ייאמרו בקול: אולי בגלל שהיא לא יכולה להביא ילדים לעולם.
חגית ר' אורון היא סופרת ובלוגרית. אוהבת במיוחד לכתוב לילדים. סיפוריה פורסמו ב-"מאזניים", "זוטא", "Ynet" ובאתרים נוספים. ספר הילדים "חיות המחמד של טבע" (אורון'ס) יצא לאור בשנת 2010. בשנת 2016 החלה לפרסם סדרת ספרי ילדים באנגלית שגיבורה הוא פיל קטן בשם אלפי.
Anchor 52
שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים
הִתְקַדֵּש רַחְמִי
וְחָנַן וְגִידֵל וְיָלַד.
וְיֵשׁ קְדוּשָׁה בַּיוֹמְיוֹם
וְאֵין קְדוּשָׁה בַּתְפִילוֹת,
נעמה שפירא היא בעלת חנות יד שניה, צורפת בעבר, אם ל-3 וסבתא ל-4. כותבת מזה 3 שנים. ספרה "פתאום שירה" (גמא) ראה אור ב-2016.
Anchor 53
הָנִיחִי לוֹ לָצֵאת מִמֵּךְ יַלְדָּה
פּוֹקַעַת אֶת הַשַּׂק
וְעֹנֶג מַיִם נִגָּרִים בְּרֵיחַ זֶרַע זָב
נִכְנַעַת לַזְּלִיגָה הַזֹּאת
שירה סתיו היא משוררת ומבקרת ספרות, מרצה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון בנגב. ספר השירה הראשון שלה, "לשון אטית" (דביר/קסת) ראה אור בשנת 2012 וזכה בפרס ברנשטיין לשירה לשנת 2013. נושא עבודת הדוקטור של סתיו היה "אבא אני כובשת: יחסי אבות ובנות בשירה העברית בשנות השישים על פי שירתן של דליה רביקוביץ, תרצה אתר ויונה וולך". העבודה עובדה לספר שיצא לאור בשנת 2014.
Anchor 54
איילת: ...ואז היא מסתכלת לי על הטופס ואומרת לי 'את יודעת שאת לא צריכה את כל הבדיקות האלה כל פעם? את צריכה רק את ההורמונים'. חשבתי שאני יורה בה. מה את נכנסת לי לורידים?!
יואב: תרתי משמע. (איילת תוקעת בו מבט נוזף) מה? אני מנסה לעודד אותך
איילת: מה הקטע שלה? מי את בכלל? קחי ממני דם ורדי ממני! 'את צריכה רק את ההורמונים' עאלק. את יודעת מה הסיפור שלי? את מכירה אותי? סתמי ת'פה!... אוף... לא חשוב. עכשיו רק צריך שיהיה צהריים.
יואב: מזל שהיה לי שכל לקחת יום חופש. רוצה לאכול משהו? אני אכין ארוחת בוקר?
גילית קרול היא מורה לתיאטרון ומנחת קבוצות, נשואה ואמא לתאומים, בעלת תואר שני בחקר תיאטרון בנושא ״אי-פוריות בתיאטרון הישראלי״. ספר שיריה ״כשהים נוטע תקוות״ יצא לאור בהוצאת סער, 1997.
Anchor 55
אדולף הרגיש שפניו מסמיקות. היא שכבה במיטה. מישהו שב והכניס בו אגרוף, מבפנים. הוא הסתכל בה לרגע אחד. אשתו זו שפניה נפוחות, עיגולים כחולים מכתרים את עיניה נשענת על כריות, חבילת תינוק בזרועותיה. היא הסתכלה בו. היא הייתה עייפה או שלווה או סתם מרוצה מעצמה. הוא הסתכל בפנים הזעירים האלה שרק נולדו לפני שעות אחדות. למה אני כועס? חלפה בראשו מחשבה קטנה. המחשבה גדלה בשעות שאחר כך ומשכה אתה את הזעם שהתנפח מרגע לרגע והסתיר מאחוריו את מה שצריך להסתיר.
רחל היימן היא סופרת. ספריה "לגופה של אהבה" ו-"אין נסיכים בנתניה" ראו אור בהוצאת ספריית הפועלים/הקיבוץ המאוחד. סיפורים קצרים פרי עטה התפרסמו ב-"בגלל" וב-"מוטיב", ובכתבי עת ואנתולוגיות כמו "קשת החדשה", "מאזניים", "עיתון 77" ו-"פטל".
Anchor 56
ונזכרה באופן שבו היתה מקיאה כשהיתה בהיריון: הגוף מתעוות ומזיע, הדופק הולם במהירות ומתוך הריצה המהירה בוקע את גבולות גופה שצף של קיא. ההקאה היתה בלתי-צפויה ובלתי רצונית, והיתה מנוגדת לאופן הברור וההחלטי של שאר תנועות גופה והבעות פניה. ואף-על-פי-כן היה בה משהו צפוי דווקא, משום שהסתגלה אל ההקאות וציפתה להן כפי שחסר-הספק מצפה להתרגשות. הן בישרו על ההמשכיות המבורכת של ההיריון, ולכן לא חוללו רק גועל, הן גם נסכו רוגע באיברים.
עינה ארדל היא משוררת, בעלת תואר ראשון בחוגים לתולדות התיאטרון ולספרות כללית. פרסמה שלושה ספרי שירה, האחרון שבהם, "כשהגעגועים היו מבישים" (קשבל לשירה) ראה אור ב-2014. ארדל זכתה בפרס הרי הרשון של האוניברסיטה העברית (1999) ובפרס נשיא המדינה לספרות לשנת תשס"ה.
Anchor 57
דוקטור בודינגר נכנס אל החדר דקות אחדות אחרי ביקור הרופאים. ריח דם מהול בריח תמיסות המגנזיום, הלם בו כבר בפתח, והבעתן המיוסרת של חמש נשים שניפנו אליו ממרבצן, קפאה ברגע היכנסו.
לשמע צליל קולו הרך, החם, לא יכלו שלא להביט אליו. כל ניסיון להעסיק עצמן במשהו ובלבד שלא לפגוש בעיניו, נידון לכישלון. בתנועות חטופות אך שגורות, כבטקס פולחני מדוקדק, מיהרו לתקן את השביסים על ראשיהן, להכניע שערה סוררת, לרכוס שרוך פרום בכותנת. בעודן תוהות לפשר בואו, אולי מגניבות אליו הצצה חטופה, פילס הדוקטור דרכו בין מיטות הברזל הגבוהות, השיט את עיניו מאחת לאחת, בחן את הפנים מבעד לסורגי המיטות. "חמוטל", אמר, "אני מחפש את חמוטל".
רותי קרן היא סופרת ועיתונאית, עורכת ומגישה תכניות תרבות בקול ישראל. קובץ סיפורים קצרים פרי עטה, "ליקוי ירח בפירנצה", ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2003. הסיפור "הבובות של אלוהים" שמופיע כאן לקוח מתוכו.
bottom of page